View Full Version : Psalm 88

08-15-2008, 05:29 AM
I know what things the number 8 often carries with it in the Bible. It is curious to me that Psalm 88 apparently carries a very different message than the number 88 would normally imply. Does anyone have any insight into this that I might find pertinent?

Psalm 88
A Song. A Psalm of the Sons of Korah. To the choirmaster: according to Mahalath Leannoth. A Maskil of Heman the Ezrahite.

1 O Lord, God of my salvation;
I cry out day and night before you.
2 Let my prayer come before you;
incline your ear to my cry!

3 For my soul is full of troubles,
and my life draws near to Sheol.
4 I am counted among those who go down to the pit;
I am a man who has no strength,
5 like one set loose among the dead,
like the slain that lie in the grave,
like those whom you remember no more,
for they are cut off from your hand.
6 You have put me in the depths of the pit,
in the regions dark and deep.
7 Your wrath lies heavy upon me,
and you overwhelm me with all your waves. Selah

8 You have caused my companions to shun me;
you have made me a horror to them.
I am shut in so that I cannot escape;
9 my eye grows dim through sorrow.
Every day I call upon you, O Lord;
I spread out my hands to you.
10 Do you work wonders for the dead?
Do the departed rise up to praise you? Selah
11 Is your steadfast love declared in the grave,
or your faithfulness in Abaddon?
12 Are your wonders known in the darkness,
or your righteousness in the land of forgetfulness?

13 But I, O Lord, cry to you;
in the morning my prayer comes before you.
14 O Lord, why do you cast my soul away?
Why do you hide your face from me?
15 Afflicted and close to death from my youth up,
I suffer your terrors; I am helpless.
16 Your wrath has swept over me;
your dreadful assaults destroy me.
17 They surround me like a flood all day long;
they close in on me together.
18 You have caused my beloved and my friend to shun me;
my companions have become darkness.

10-18-2008, 01:01 PM
1 שיר מזמור לבני קרח למנצח על־מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ׃ יהוה אלהי ישועתי יום־צעקתי בלילה נגדך׃
2 תבוא לפניך תפלתי הטה־אזנך לרנתי׃

3 כי־שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃

4 נחשבתי עם־יורדי בור הייתי כגבר אין־איל׃

5 במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃

6 שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃

7 עלי סמכה חמתך וכל־משבריך ענית סלה׃

8 הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃

9 עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל־יום שטחתי אליך כפי׃

10 הלמתים תעשה־פלא אם־רפאים יקומו יודוך סלה׃

11 היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃

12 היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃

13 ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃

14 למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃

15 עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃

16 עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃

17 סבוני כמים כל־היום הקיפו עלי יחד׃

18 הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃